גדעון סער עשה טעות כאשר הזמין למפלגתו החדשה את יפעת שאשא-ביטון, ועוד הציב אותה במקום השני ברשימה. בעוד ימים ספורים נדע אם זו הייתה טעות פוליטית, אך כבר עכשיו הסקרים העדכניים מעידים על כך. בכל מקרה זו טעות מוסרית קשה שתלווה את סער למשך שנים רבות ותכרסם בתדמיתו כאיש נקי כפיים שכביכול בא להחליף שלטון מושחת בשלטון מתוקן שיאחד את העם המפולג. 

יפעת שאשא-ביטון הינה אישה מרשימה, משכילה ובעלת כושר ביטוי מעולה.  לכן קשה לדמיין שלא שיערה את מידת הנזקים שהיא גורמת לבריאות הציבור בדרישתה לפתוח עסקים דוגמת חדרי כושר בטענה מופרכת שלא די בידע המקצועי של מיטב מומחי משרד הבריאות אלא צריך להביא בפניה מספרים מדויקים של מספר הנדבקים במקומות אלה. האם שאשא-ביטון לא ידעה שמדובר במחלה חדשה, שעוד לא נלמדה לעומק ושבכל העולם קיימת רק סטטיסטיקה ראשונית בדבר התפלגות הנדבקים במקומות שונים? 

נכון להיום, גב' שאשא-ביטון מנסה למזער נזקים תדמיתיים (כבר אי-אפשר לתקן את הנזקים הממשיים שהיא גרמה ולהחזיר לתחיה את המתים) וטוענת כי השפעת החלטות הועדה שבראשותה הייתה זניחה, ולא היא. לא בכדי בראש רוב ועדות הכנסת עומדים נציגי הקואליציה, ורק ועדות מסוימות מהוות חריג לכלל זה. אמנם מחובתו של יו"ר ועדת הכנסת, ככל חבר כנסת אחר, להעביר ביקורת על החלטות הממשלה, לחפש שם מגרעות ולנסות ולתקן אותן, אבל בראש ובראשונה עליו לדאוג לביצוע מדיניות שהותוותה על ידי הממשלה. בוודאי ובוודאי כאשר הממשלה בלאו הכי מתקשה במדיניות עקבית עקב הרכב בעייתי ובעת משבר עולמי עמוק, אין מקום לחבל במדיניות באופן כה הרסני, אין מקום להיות לעומתית, אין מקום להפר את האיזון העדין בין רשויות השלטון המאפשר להם לתפקד באופן סביר.  

כיום קשה להימנע מהמחשבה שהחבלה במדיניות הממשלה מצד יפעת שאשא-ביטון הייתה מכוונת ונועדה לשרת את מטרותיה הפוליטיות הצרות, במילים אחרות היא נראית נגועה במה שהיא עצמה מאשימה את ראש הממלשה. 

אלא שקיים הבדל משמעותי בין השניים. המטרות הפוליטיות הצרות של ביבי הביאו לישראל חיסונים בהיקף ללא אח ורע בעולם, ולעומת זאת המטרות הפוליטיות הצרות של גב' שאשא-ביטון גרמו למוות מיותר של אזרחים.