רבות נכתב על כך שמעצמת ההי-טק, מדינת ישראל, מפגרת אחרי מדינות מפותחות ואף מפותחות פחות בתשתיות התקשורת. מי שעדיין אינו יודע את הסיבה המרכזית ואולי היחידה לכך, מוזמן לקרוא את הידיעה הבאה:

בזק איימה לעכב את הסיבים, והמדינה החליטה לבחון מחדש 

עברו שנים מאז פרסה חברת בזק רשת סיבים אופטיים לאינטרנט מהיר ואמין ומוכנה לחבר אליה יותר ממחצית ממשקי הבית בישראל. אלא שמדינת ישראל אינה רוצה בכך ומשרד התקשורת עיכב את האישורים הנדרשים בגלל דרישה מופרכת להתחייבות בזק לחבר את כולם, גם את אלה שבשביל בזק החיבור אינו משתלם. כתוצאה מכך לא חובר אף אחד ולמשק הישראלי נגרמו נזקים שקשה לאמוד, אך ניתן להניח שמסתכמים במיליארדים. אף אחד לא נתן דין על כך ולא נראה שתקום ועדת חקירה או שייפתח תיק חקירה במשטרה. 

יועז הנדל בקדנציה הקצרה שלו כשר תקשורת הספיק לכאורה לתקן את העוול לאזרחים ואישר לבזק את המשך הקמת הרשת וחיבור משקי הבית, כאשר במקום שבזק תחבר את כולם על חשבונה המדינה תסבסד את חיבור יישובי הפריפריה. אפשר להתווכח בשאלה אם זה פתרון ראוי, אך לפחות חלה התקדמות בנושא שעוכב שנים ללא כל הצדקה. 

והינה, ממש לפני הפרישה החליט הנדל לפתע פתאום לבחון מחדש את תעריפי בזק, שנקבעו בשנת 2003, כאילו זה משהו בוער, ובתגובה בזק מאיימת לעכב שוב את הקמת הרשת על הסיבים האופטיים!

אמנם גם בזק אינה צודקת בכך שהיא כורכת אחד בשני. הקמת הרשת על סיבים אופטיים אמורה לגרום לה לרווחים עצומים, ואם למרות זאת היא חוששת מהפסדים, עליה להימנע מהקמתה בכל מקרה, ולא להסתמך על סבסוד  צולב באמצעות תחומי פעילות אחרים. 

אבל מה למשרד התקשורת והתעריפים דווקא עכשיו, כאשר בזק כבר אינה אותו מונופול בלתי-מעורער כפי שהייתה פעם? 

לבזק יש מתחרה בתקשורת הקווית ותשתית אינטרנט בדמות הוט, וקיימת גם תחרות של ממש מצד חברות תקשורת אלחוטית, ודי בכך. שהשוק יעשה את שלו ומשרד התקשורת יפסיק לשבש את החיים ולהפריע לקדמה.